המפרגנת

ככלל, עובדות החיים שאתה למד כילד אינן משרתות אותך נאמנה בחייך הבוגרים. יסלחו לי כל הגננות הג'ינג'יות השמנמנות משנות ילדותי, אבל שנים של התניה ושכנועים שאסור לשפוט מישהו על פי מראהו, אסור להרביץ ואסור לשקר התבררו כבזבוז זמן. כשאתה גדל אתה מבין שבעוד שחבריך ומשפחתך אולי לא שופטים אותך על פי מראה חיצוני, שאר העולם כן (מאנשים ברחוב ועד לבוס שמראיין אותך לעבודה). המקבילה הבוגרת של להרביץ (למשל אנשים שמקללים אותך ואת כל משפחתך בכביש), היא ענין שבשגרה שיש ללמוד להתמודד איתה והאיסור בשקרים הוא גולת הכותרת, שכן אדם בוגר שאינו יודע לשקר בחינניות סופו לחיות בשוליה של החברה המערבית המודרנית. כו-לם משקרים כל הזמן. מראש הממשלה ועד הבחור בפיצוציה, בראיונות עבודה, בשיחות חולין, בויכוחים עם נציגי שירות לקוחות, בעברית אנגלית אמהרית צרפתית וסוואהילית, בכל מקום. החכמה היא להשאיר את כל אלה מחוץ למערכות היחסים שלך עם משפחה, בני זוג וחברים אולם אני מוכנה להמר על כך  שרוב העולם פינוקיו בריבוע גם שם.

אחד מעקרונות היסוד המוסריים החשובים ביותר שלמדתי בגן הילדים ונשאר נאמן למציאות עד עצם היום הזה הוא עיקרון 'הכל עובר עליך וקקה בידיך'. ואכן, פעם אחר פעם אני חוזה במקרים קשים של בני תמותה המנסים לעשות קומבינה ולתחמן את מאמא קארמה, רק כדי ליפול על הפרצוף ישר לתוך ערימת זבל מהבילה. למזלי הרב, למדתי גם בגן וגם בבית כבר בשנותי הראשונות על הפלנטה שאחד הדברים הכי חשובים בחיים הוא להיות מסוגל לפרגן, ולפרגן באמת. כשם שהיקום ממתין בהאזנה דרוכה לאנשים המזמנים לעצמם סיבות טובות לחוסר פרגון ויורה עליהם כאלה בצרורות (כי תמיד יש על מה להתבכיין), כך גם הצד השני והיפה לאין שיעור של המטבע. לאורך חיי גיליתי שוב ושוב שכשיש בך מקום אמיתי וכנה המכיל קבלה ופרגון, כך נוהגים גם כלפיך.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני גאה ונרגשת לפתוח את הפינה החדשה בבלוג שלי, שתיקרא מעתה:

מעתה, בכל פעם שתראו את הכותרת הנ"ל בתחילת פוסט דעו שמצאתי על מה או למי לפרגן מכל הלב, ולשמחתי הרבה יש הרבה מאלה.

3 נשים מדהימות ועסיסיות במיוחד מככבות בפרק הבכורה של הפינה שלי ושלושתן מייצגות עבורי ניצחון מתוק על אתגר לא קטן שצלחתי בשנה האחרונה. אני מפרגנת לעצמי את היומרה לומר שכל אישה הקוראת שורות אלה ברגעים אלה ממש (ורוב הגברים שאני מכירה גם כן) יוכלו להזדהות עם הנושא בו בחרתי עבור הפינה הפעם – דימוי גוף.

היכונו למבזק חדשותי מרעיש: מעולם לא הייתי רזה. למעשה, האגדה המשפחתית מספרת שכפעוטה שמנמנה (אוקיי, שמנמנה פלוס) נהגתי על חיי אשמור לפוסט אחר, אולם אני יכולה להעיד על עצמי שגם אם אינני קמה בכל בוקר כשאני חשה את עצמי אלילת מין אשורית, אני בהחלט חיה את חיי עם כבוד מחודש והמון אהבה לגוף שלי, ללא קשר לגודלו או היקפו. כבדרך קסם, עם הכבוד המחודש שלי לגוף צצו להן בחיי נשים נוספות, גדולות ויפות, שנתנו גושפנקא מדהימה לתודעה לסיים 2 מנות של דייסת שוקולד ולהזעיף פנים כאשר לא הוגשה לי מנה שלישית. גדלתי בבית עם סבתא הונגריה ששמה את אהרוני וקארין גורן בכיס הקטן ואומרת להם – תנוחו, אני פה. את כברת הדרך שעברתי עם אוכל והשלכותיו החדשה.

מגזין 'ווג' איטליה הפנים גם הוא שהעולם מלא בנשים גדולות ומדהימות שראויות לייצוג שיקי איכותי. המגזין השיק אתר הנקרא 'VOUGUE curvy' שכל תכליתו היא לחגוג נשיות בריאה. כבר בביקור הראשון שלי באתר (המעוצב לעילא ולעילא ועמוס בתוכן מרתק לכל מי שחובב אופנה) מצאתי בו ממתק מקומי מהמם; המגזין הקדיש כתבת וידאו למרינה מקסימיליאן בלומין אותה הוא הכתיר 'אייקון נשי' במסגרת סדרת כתבות על אייקונים נשיים מרחבי העולם. את הוידאו של מרינה המהממת תוכלו למצוא כאן.

מרינה מקסימיליאן בלומין, יח"צ

אישה מופלאה נוספת שמצאתי ב'ווג' היא סקינה, בלוגרית פריזאית עסיסית ששמה לעצמה למטרה לנפץ את המיתוסים סביב מנהגי הלבוש של נשים גדולות סביב העולם. בחן, סגנון מעולה (כיאה לצרפתיה אמיתית) וטעם משובח סקינה מתעדת אאוטפיטים לוהטים המורכבים מפריטים מקוריים שבדרך כלל מבריחים נשים גדולות אל מעבר לאופק (כגון מכנסי הרמון בהירים וגופיות סבא). סקינה כותבת בלוג מהמם בשם 'Saks in the city', שעמוס תמיד בצילומים מגניבים של הדיוה בבגדיה ההורסים. בנוסף, החצופה הנ"ל יוצאת למסעות שופינג ברחבי העולם על מנת לתעד אותם לסרטוני הדרכה שתוכלו למצוא בפינה שלה על אתר 'ווג' איטליה, וגם מקבלת על כך תשלום. מתריס ממש.

אאוטפיטים שעושים חשק לדפוק בורקס

אחרונה חביבה, אדל, אהובתי הנצחית. האישה הזו פשוט מהלכת עלי בקסם ששמור אך ורק לה, ומסתבר שהחבר'ה ב'ווג' מסכימים איתי שכן האתר עמוס בשירי הלל לזמרת האנגליה שעושה לי חשק לסביח טוב ודיסטורשן איכותי.  

חשקה נפשי במעיל הנ"ל לחורף הקרוב. המוצא הישר שיעביר אלי פרטים בנוגע למקום הימצאו, יזכה בחיבוק של הביוקר