יום שבת, 1 באוקטובר 2011

שנת האהבה שלי


משחר ילדותי (עוד לפני שידעתי לדבר והרבה לפני שידעתי להקשיב) אמא שלי מפצירה בי להמתין. כמו קומיקס שטמון באריזת מסטיק ריחני המבטיח שבגיל 25 אגיע לירח, אמא הבטיחה שבגיל 25 יקרה דבר נפלא, ואני אגלה על עצמי דברים נסתרים שעד אז לא יהיו בהישג יד. כשבגרתי מעט שאלתי אותה למה אני ממתינה, מה יקרה לי בגיל 25? והיתה אומרת 'קשה לי להסביר. וזה יכול לקרות גם אחרי גיל 25, אבל בטח לא לפניכן. החלטות גדולות, בתי הקטנה, שמרי לשנים שאחרי גיל 25'. כשבגרתי עוד קצת הבנתי שכשאמא אומרת 'החלטות גדולות' היא מתכוונת ללידת ילדים, ולבחירת בן זוג שיהיה איתי עד ערוב הימים. ואכן, אולי בגלל מילותיה של אמא שננטעו בי מינקות ואולי בגלל שכך רצה הגורל (אבל בעיקר בגלל שכך רציתי אני) גיל 25 הגיע ומצא אותי מאושרת ברווקותי, מבלי שאני אוחזת בפרי בטן משלי.   

קשה לי לשים את האצבע על רגע אחד מסוים, אני חושבת שלא היה רגע כזה אבל כמו נבואה מתוקה שחיכתה לי מאחורי מסך קטיפה בתיאטרון החיים, יום ההולדת ה-25 שלי סימן את תחילתה של תקופה מוזרה, מעניינת ובדיעבד אני יכולה לומר – מבורכת.  השנתיים האחרונות היו, יותר מהכל, שנים שבהן גיליתי את עצמי בצורה חדשה לגמרי. אני מרגישה כאילו חייתי בתוך קליפה בדמותי, וכמו גולם בשל הבנתי לפתע שיש חיים מחוץ למעטפת שלי ויתרה מכך – גיליתי שהכוח לפרוץ מתוך הקליפה הוא שלי, וממתין לי שאשתמש בו. ההחלטות שקיבלתי בשנתיים האחרונות הגיעו ממקום כנה ואמיתי, מתוך ביטחון שאני (ואני בלבד) יודעת מה טוב לי ובוחרת לקום ולרדוף אחר אותו הטוב. השנתיים האחרונות טמנו בחובן המון המון אתגרים וימים קשים, אבל גם את אלה בחרתי ביודעין, נמנעתי מלהיות קורבן הנסיבות ותמיד לקחתי אחריות על אושרי, ועל אומללותי.

כפועל יוצא ובאוירה ההוליסטית של השנתיים האחרונות, בחרתי לפני כחודשיים להתחיל להתאמן. לא בחדר הכושר (יש דברים שיקחו עוד קצת זמן...) אלא אימון אישי, עם מאמנת מהסרטים. האחת, היחידה והמדהימה היא הגב' הראשונה של הקואוצ'ינג: ליליאן קריצר. באימון הראשון שלנו ליליאן שאלה אותי שאלה שתפסה אותי לא מוכנה. השאלה היתה, מה למדתי על עצמי בשנה האחרונה? התשובה שלי היתה רוויה וארוכה, וגרמה לי להביט פנימה ולתת כותרות לכל מיני שיעורים שליוו אותי בחודשים האחרונים. היא גם גרמה לי לטפוח לעצמי על השכם (מנהג שאני משום מה נמנעת ממנו לפעמים) ולהרגיש שאני בדרך הנכונה.

המשפט הראשון שיצא מפי היה: 'למדתי שאני מונעת מאהבה, הרבה יותר ממה שחשבתי לעצמי'. ואכן, השנה האחרונה נתנה בי אותות ומופתים וגרמה לי לרדוף אחר האהבה שלי, אפילו אל מעבר לים. החלטתי שאני מזמנת אל חיי עבודות שאני אוהבת לעשות, והן זרמו אלי ומילאו את חיי בענין ובהתרגשות. אחת העבודות האלה היא הפקה של הסטייליסטית אביטל כהנה, שגייסה אותי עבור פרויקט פאשן מושקע שהזכיר לי כמה אני אוהבת לעבוד בשיתוף פעולה וליצור יחד עם עוד נשים משהו שעד אותו רגע לא היה קיים.

איפור: קארין בוש צילום: נועה אייזנשטט סטיילינג: אביטל כהנה דוגמנית: נוי נהרדע

איפור: קארין בוש צילום: נועה אייזנשטט סטיילינג: אביטל כהנה דוגמנית: נוי נהרדע

איפור: קארין בוש צילום: נועה אייזנשטט סטיילינג: אביטל כהנה דוגמנית: נוי נהרדע

איפור: קארין בוש צילום: נועה אייזנשטט סטיילינג: אביטל כהנה דוגמנית: נוי נהרדע

מיכל, מפיקה מהמגזין'ליידי גלובס' התקשרה אלי יום בהיר אחד וביקשה את שרותי לאיפור אנשי עסקים לטובת כתבה. כיאה לעיתון עסקי, האיפור היה סולידי ולא מענין במיוחד, אולם כשהגעתי לסט הבנתי שאנשי העסקים רואיינו לכתבה חגיגית שעסקה באימון אישי. כל אחד מהם עבר אימון וכעת פועל מתוך אהבה גדולה ושקט נפשי מעורר קנאה. המאופרים של אותו יום היו קבוצת אנשים מדהימה, מהמעניינות שיצא לי לעבוד איתם בשנים האחרונות או בכלל ועל אף שמבחינה מקצועית לא הזדמן לי להפגין מעוף בעבודה הזו, יצאתי מהסטודיו מלאה בהשראה ובמוטיבציה לצקת לתוך חיי עוד מהקסם שהם מצאו, שמצאתי גם אני באימון.

איפור: קארין בוש צילום: דור מלכה

איפור: קארין בוש צילום: דור מלכה

איפור: קארין בוש צילום: דור מלכה

איפור: קארין בוש צילום: דור מלכה

ואז, הגיע יהונתן.


יהונתן הגיע אלי בצורת הודעה אגבית בפייסבוק, לאחר שאמא שלי וליליאן (אותה ליליאן ממש) חברו יחדיו על מנת לעסוק במלאכה האהובה על אמהות יהודיות, מלאכת השידוך. הדלת שפתחתי, שדרכה הזמנתי אלי את כל הפעלים היוצאים של האהבה והפתיחות הביאה איתה גם בחור מתוק, כנה ומוכשר שהתגורר באותה העת באיטליה. שבועות של התכתבויות מסקרנו חלפו והבחור הגיע לביקור קצר בארץ. נפגשנו לקפה, והוא חזר על עקביו ועלה על מטוס למילאנו. שבועיים אחר כך, מצאתי את עצמי ישובה על מטוס נוסעים בדרך לבירת האופנה האיטלקית, מילאנו. נחתתי ב-18.11.10 בשעה 23:00 בדיוק. על הקרקע המתין לי יהונתן, עטוף במעיל עבה וחמוש בחיוך מופתע. אולי, כמוני, לא האמין שזה באמת קורה. שלושה חודשים לאחר מכן אותה טיסה בדיוק הביאה את יוני אלי, והפעם לצמיתות.

ביום שלישי השבוע יצאתי אל הרחוב עם יהונתן בדרך לדייט שנקבע מראש. לפני שנה כמעט באחת השיחות הראשונות שלנו, עוד לפני שפגשתי אותו פנים אל פנים דיברנו והחלטנו שאם נהיה יחד, נקפיד על חיזור הדדי גם אחרי שנהיה אחד של השניה. ואכן, אנו משתדלים לצאת לדייט מדי פעם בפעם, לפחות פעם בשבועיים, ולמרות שאנחנו גרים יחד ואוכלים יחד וחיים יחד כל יום, לדייטים האלה יש קסם אחר. אני תמיד מוצאת את עצמי חושבת מה אלבש, מתיזה מהבושם היקר יותר ומקפידה קצת יותר על סירוק השיער. בדרך לבית הקפה, יהונתן, שתמיד יודע לשאול שאלות פשוטות ומעניינות שאל אותי אילו משחקים אהבתי כשהייתי ילדה. סיפרתי לו על ימים שלמים שהייתי מבלה על מדשאות בשמש עם עשרות מילדי השכונה, על מחבואים, קלאס, 'מלך השבויים' ו'כוח המחץ' והוא סיפר לי שכמעט תמיד העדיף לשחק בבית, עם חבר אחד או שניים. כששאלתי למה, השיב שמאז שהוא זוכר את עצמו הוא מחכה להיות גדול, ומשחקים עם ילדים אחרים בגילו גרמו לו להרגיש כמו ילד קטן. הבטתי עליו וחשבתי על כך שגם היום, כשהוא כבר גבר גדול וחכם עם 3 שערות לבנות על החזה הוא מחכה להיות גבר גדול עוד יותר. משכיל יותר, עשיר יותר, מפותח יותר, חופשי יותר. תמיד עם העיניים לאופק, תמיד מאמין שיש יותר.
הבחירה שלי לשמוח את שארית חיי עם גבר שרוב הזמן משועמם מהיום יום ונוטע את מחשבותיו אי שם באופק מסמלת אולי יותר מהכל את התמורות שחלו בחיי בשנה הזו, שאת שעותיה האחרונות בהחלט אני בוחרת לבלות בכתיבת שורות אלה. הלילה הזמן יזוז לאחור, ומחר בבוקר אתעורר אל צרור ההחלטות והאחריות שנטלתי על עצמי לשנה הבאה.
שנה טובה!

5 תגובות:

  1. קארין רציתי לאחל שנה מדהימה,את עושה עבודה מהממת יישר כוח!!
    מתן בן שמחון מנהל שיווק ירין שחף

    השבמחק
  2. תודה רבה!!! :) הייתי בביה"ס אתמול והשארתי משהו נחמד שיכול לשמש את היועצים. השארתי את זה אצל אמה אבל תבקש משירן דיצי לעדכן אותך. שתהיה שנה אש!

    השבמחק
  3. את כולם קראתי בנשימה אחת.
    את בהחלט בחורה מעניינת. ומרשימה...
    הלוואי ותהיי מאושרת עם הבחור ועם כל מה שאספת בדרך עד כה. יש לך שק גדוש.
    רכשת לך עוד קוראת.
    שנה טובה

    השבמחק
  4. ברוכה הבאה :) ותודה רבה! שנה טובה

    השבמחק
  5. בלוג מקסים חבל שאין יותר תוכן על איפור מקצועי
    ממתינה בקוצר רוח

    השבמחק